דרך סיפור חייה של שולמית לפיד לבית גלעדי שגדלה בילדותה, ברחוב מאפו 15 בתל- אביב, ניפגש עם דמויות, תפישות עולם, ואירועים כפי שהם מוזכרים בספרה- תוך כדי הקראת קטעים רלבנטיים מתוכו. שיעורי הבלט השבועיים, הקונצרט של אנשי הרחוב, ושאר דברים שאפיינו את חיי העולים החדשים של תל אביב בשנות השלושים והארבעים. בהמשך הדרך, ברחוב מאפו 10 נתוודע אל משפחת למברגר סבא וסבתא שלי, משפחת רבנים שהשתייכה לאגודת ישראל, ונדבר על השווה והשונה בין שתי המשפחות, שהכירו זו את זו. דמויות נוספות מהרחוב עליהן נדבר: שפרינצק יו״ר הכנסת הראשונה, פרופסור אבנשטיין, הצייר זריצקי ועוד.
הסיפור האישי יפתח צוהר לימים שבהם תל אביב גדלה והתפתחה, על שלל מרכיביה. בניהם תרבות בתי הקפה, חיסרון הכיס, "עברי דבר עברית", מלחמות מבית ומבחוץ, ובעיקר הרוח המיוחדת של תושבי העיר הקטנה שהגיעו מקצוות העולם, וכוננו בה עולם חדש.