רודי ויסנשטין- הצלם- הצלמניה

רודי (רודולף) ויסנשטין נולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1910 , בבית שהיה חדור תרבות אירופאית וציוני כאחד. כבר כשהיה בן שמונה, אביו נתן לו במתנה את מצלמתו הראשונה.
לנוכח גילויי אנטישמיות שבהם נתקל כבר במהלך לימודיו בבית הספר התיכון גברה ברודי ההכרה הציונית שניטעה בו מילדות. למורת רוחם של הוריו, בראשית שנת 1935 עלה רודי ויסנשטין לארץ-ישראל. רודי היה כבר אחרי שנות לימוד בהן התמחה בגרפיקה, צילום, ותיעוד, וכבר הגיע אחרי ניסיון עבודה כצלם עיתונות. מיד עם הגיעו ארצה, החל ויסנשטין לפעול כצלם עצמאי. בתל אביב הוא פגש את מרים, שהייתה לאשתו, ופעלה איתו כשותפה לא רק בבניית המשפחה אלא גם בפיתוח העסק.
רודי ויסנשטין צילם ברחבי הארץ בשירותם של המוסדות הלאומיים ומפעליהם הכלכליים השונים. את חיי היום-יום בתל-אביב ואת התפתחותה המואצת בשנים אלה תיעד במצלמתו באופן כמעט יום-יומי.
בשנת 1940 פתח רודי ויסנשטין את צלמניית "פרי-אור" בתחילת רחוב אלנבי, לא רחוק מכיכר מוגרבי. 
בארבעים השנים שבהן פעל רודי בצלמניה הקפידו הוא ומרים על בנייה מתמדת של ארכיון מלא מתצלומיו, המלווה בתיעוד שוטף ביומן עבודה מסודר. 
לאחר פטירתו של רודי בשנת 1992 המשיכה מרים בטיפוח הארכיון כעשרים שנה נוספות. לאחר פטירתה בשנת 2011, עברה הצלמניה לרחוב טשרניחובסקי הסמוך, ובן פטר הנכד תפס את מושכות הצלמניה, עסק ייחודי ויחיד בנוף הישראלי של שנות האלפיים. גם כיום ניצבת הצלמניה כדוגמא לשימור חי של מורשת משפחתית ולאומית כאחד.