באחד מימי חורף 2007 יצאתי להדריך משפחה נחמדה מניו יורק, ברחבי יפו ונווה צדק. כשהגעתי אתם לקראת צהרים למתחם שני בתי הכנסת הראשונים של שכונת נווה צדק, לא האמנתי למראה עיניי.
דחפור עמד על בית הכנסת "קהל חסידים", והחריב אותו.
חשבתי שזו טעות.
בנאיביות מביישת, ניסיתי לעצור אותם.
זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.
רבים וטובים ממני, ניסו לעצור את החרפה הזו- ללא הצלחה.
לאחר בירור הסתבר כי נרקח הסכם בין כל הגופים העירוניים והציבוריים, כולל הממונים על בית הכנסת מטעם בית הדין הרבני. ההסכם היה כי בית כנסת אחד ייהרס, ומהכסף של מכירתו, יממנו את שימור בית הכנסת הצמוד לו. הסכם זה שתוכנו שנוי במחלוקת, בפועל מעולם לא התקיים. אחרי הרס בית הכנסת, הוקם במקומו בית מגורים פרטי, ואילו בית הכנסת שהובטח על ידי העיריה, כי ישומר, עומד חמש עשרה שנים מאוחר יותר בחורבנו המבייש. מיותר לציין שהסכום שנגבה תמורת שטח בית הכנסת "קהל חסידים" בשנת 2007, אינו מספיק בלשון המעטה לשימור ראוי של בית הכנסת "מראות הסולם". מעשה נבלה שאף אחד לא מדבר עליו, לא מוחה נגדו, לא שם לב אליו. במדינת היהודים.
התחלתי לאסוף חומרים ומידע על הנושא.
שימור בתי כנסת.
בהרבה מצבים, אנשי ההקדש האחראים על בית כנסת היסטורי ותיק, אינם נותנים משקל לנושא  המורשת המוחשית, והמבנה, אלא מתייחסים רק לכוונת ההקדש המוגדרת, בעת כינונו. כדוגמא "טובת ילדי יפו היתומים והעניים" נכתבה כבסיס ההקדש של מתחם "שערי תורה" בנווה שלום (למי שאינו בקיא בעניין הקדשים דתיים יש לציין, כי לאחר מותו של המקדיש המקורי, ההקדש ממשיך להתנהל על ידי נציגים שהוא מינה בצוואתו, וכך זה עובר מדור לדור) נציגי ההקדש בדורינו, שמכרו אותו לידיים פרטיות בשנת 2007, טענו שאין כל עניין במבנים ההיסטוריים, המטים לנפול, ושתפקידם הוא רק לתת את כספי ההקדש למטרה הראשונית והמקורית. בבתי כנסת היסטוריים אחרים, בערים מחוץ לתל אביב, שמעתי עסקנים עירוניים המתכננים להרוס את המבנה המקורי ולבנות במקומו מבנה מודרני שיתאים יותר לתקופה הנוכחית בגודל, ובתקנים.
בהלכה היהודית נכתב "מעלין בקודש ולא מורידין", וקיימת הלכה האוסרת על מגורים במקום שהיה בו בית כנסת…
יש אורתודוכסים, קונסרבטיבים ורפורמים ולכל קבוצה אג'נדה משלה ביחס לבתי כנסת
יש כוחות שוק, וגורמים יזמיים שרואים בכל מבנה פוטנציאל נדל"ני עצום, בעיקר בשכונה יוקרתית ומתפתחת כמו נווה צדק,
ויש את האינטרסים של העירייה, ויש את האינטרסים של תושבי השכונה……
ויש תרבות ומורשת ושורשים.
השאלה החשובה לי בנושא , ועליה לא קיבלתי תשובה, הייתה:
גם אם זה כשר להרוס בית כנסת- על פי ההלכה- וכנראה שיש דרך לעשות זאת, מה עם שימור? מה עם מסורת? מי יספר לדורות הבאים על השטיבלעך ועל קולות הניגונים- על ציורי הקיר, על אותם אנשים שהתפללו במקום. כתובות ההקדשה, שמות התורמים, עבודות הנגרות המיוחדות- מה יהא עליהם?
האם הסיפורים יישארו רק בספרים? רק באינטרנט?
וכך יצאתי למלחמת טחנות הרוח, האישית שלי, והקמתי את הוועד להצלת בתי הכנסת ההיסטוריים בנווה צדק, בתקווה שעוד מחטף כזה והרס של בית כנסת היסטורי משמעותי לא יחזור על עצמו….
התמקדתי בנווה צדק רבתי, ויחד עם חברי הטוב האומן וההיסטוריון, חוני המעגל איצקוביץ', ז"ל, הסתובבנו ומיפינו את מוסדות הקודש שהיו באזור. חוני אף העלה את חלקם במפה שהפיק לרגל מלאות מאה ועשרים שנים להקמת שכונה. המועצה לשימור אתרים נרתמה,  והתחלנו בפעולות שונות להעלאת הנושא, על סדר היום הציבורי.
לשמחתי, היום, בשנת 2021, לא נהרסו בתי כנסת נוספים, לצערי הרב, על מקום בית הכנסת החרב, הוקם בית מגורים, ובית הכנסת הצמוד שהבטיחו ב2007 את שימורו המלא, והחזרתו לידי הציבור הרוס לחלוטין!
בכל עיר אחרת בעולם היו קוראים להרס בית הכנסת הזה- אנטישמיות!
בשכונת אותה אנו מכנים היום נווה צדק (מקבץ השכונות ההיסטוריות נווה צדק, נווה שלום, מחנה יהודה, אחווה, ועוד) נותרו מספר של בתי כנסיות, ובתי מדרש, חלקם עדיין פעיל, וחלקם עומד במצב חרב/ שומם/ מוזנח/ מופקר.
בתי הכנסת הללו הם חלק קטן, מבתי כנסת, בתי מדרש וישיבות שפעלו בשכונות הללו מימי הקמתן במאה התשע עשרה ועד שנים רבות מאוחר יותר לתוך המאה העשרים, והיו חלק מההוויה התרבותית והרוחנית של האנשים שחיו בשכונות. זאת במקביל לתרומת הסופרים, המורים ואנשי הרוח שחיו במקום, באותה התקופה.
לצערנו חלק רב מבתי הכנסת ובתי המדרש, נמחה ונעלם.
מול תנופת הנד"לן, ובעלי האינטרסים המרובים והשונים הפועלים במקום, לקחנו על עצמנו את הקול הכללי, הלאומי, הדורש את ששייך לעם כולו, ולסיפור התרבות של האומה שלנו בארץ הזו.
אנחנו מנסים לנסות ולהציל את מה שעדיין קיים. (המושג קיים הוא כמובן יחסי מאוד, ובכל מבנה מקבל נפח אחר).
בכל אחד מהמבנים הללו, מצב שונה. בחלקם פועל עדיין מנין, בחלקם לא. בחלקם נעשה שימור כלשהו, בחלקם נהרסו אלמנטים היסטוריים, ובאחרים לא נעשה דבר. על רובם אין הגנת שימור חוקית, על מיעוטם קיימת ( אך אין זה אומר שמחילים אותה).
בין השאר הועד מנסה לקדם את שימור בית הכנסת חברת ש"ס, ברחוב חברת ש"ס 7, שהוקם על ידי הרב זאב וולף גרינוולד, בראשית המאה העשרים .
את בית הכנסת, ואת המתחם החשוב "שערי תורה" שנמכר על ידי נאמני ההקדש, לידיים פרטיות.
את בית המדרש החב"די, שהוקם בראשית המאה העשרים, הוזכר אצל עגנון, וצוייר על ידי גוטמן.
וכמובן את בית הכנסת "מראות הסולם" עליו כבר סופר.
נקודת המוצא של הועד להצלת בתי הכנסת אינה מגזרית דתית או אחרת. הרצון לשמר את בתי הכנסת ומרקמם מגיע מכבוד להיסטוריה שלנו, ולהווה שלנו בארץ הזו.

מתחם שערי תורה הרב קוק – כתבת ערוץ 7
בתי כנסת בנווה צדק- כתבת ערוץ 7
בית הכנסת הגדול בתל אביב- ערב עיון – תיעוד וידאו
ערוץ אורות – ונדליזם בבית הכנסת שבשכונת נווה צדק
הצלת בתי הכנסת העתיקים בנוה צדק- רוני איילון
ערוץ אורות – סנדלים תנ"כיים – בתי כנסת בשכונת נווה צדק
הועד להצלת בתי הכנסת ההיסטוריים בנווה צדק- ראיון בתוכנית הבוקר של ערוץ 2
חוני המעגל- פוגרום בבית כנסת חברת ש"ס