ליסה שהגיעה לארץ מאוקראינה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת, היא אומנית עם תשוקה עזה ליצירה. אם שוטטתם בעיר, בשנים האחרונות מן הסתם ראיתם משהו משלה. בחוף הים, במתחם התחנה, ובעוד פינות.
אבל את תחילת דרכה כיוצרת ליסה עשתה ברחוב נחלת בנימין. לפינה המיוחדת שיצרה בצמידות לחנות הסריגה בה עבדה עוד נקדיש קטע נפרד, אבל הפעם נדבר, על תא הטלפון, שליסה נתנה לו הרבה כבוד.
תאי טלפון, הם כמובן זן נכחד לחלוטין בימים אלה בארצנו. אבל עד שנת 2018, עמד בפינה מרכזית בנחלת בנימין, תא טלפון שכזה. הוא עמד לו גאה וזקוף, והעובדה שאף אחד כבר לא פוקד אותו, לא הטרידה אותו במיוחד. התאים הללו עברו את ימי האסימונים, הטלכארט, ושרדו. הוא נהנה לעמוד, כתום וגאה, ולהשקיף על הרבגוניות האנושית שהתהלכה לכל עבר. הוא היה פסל סביבתי/ היסטורי / נוסטלגי, ולפחות פעם ביום היה הורה מסביר לזאטוט התורן, מהדור הרביעי וצפונה, מהו טלפון ציבורי. עם כל הסבר שכזה, היה הטלפון מחייך לעצמו בנחת, ומרגיש שאת קיומו הוא מצדיק.
ליסה שהתגוררה לא רחוק, והייתה לוקחת את הכלב הלבן הקטן שלה לטיול, עברה לידו כמה פעמים ביום, הבחינה בו. עד שיום אחד ניצתה בה הלהבה. היא הייתה חייבת לסרוג את התא הגאה והמיוחד הזה, לתת לו מעטה של מלכות כיאה למקומו, ולנדירותו. וכמו תמיד היא החליטה ועברה לביצוע, ואני נתקלתי בה באותו שבוע, כשעברתי עם הקבוצות, מלבישה את התא, עם הרבה כבוד. איזו אמנות מיוחדת, איזו צבעוניות.
התמוגגתי, המטיילים והתיירים התמוגגו גם הם, אבל לא להרבה זמן.
אל תתפסו אותי במילה. הטלפון המולבש, המחודש, ההדור והגאה עמד במקום אולי חודש ימים, אולי קצת יותר, ואז בדיוק נזכרו בבזק, שהגיע בעת, לאסוף אותו, לבית הקברות של כל ה"ציבוריים". אחרון המוהיקנים לא האמין שכך קרה לו. הוא ששרד את החמסינים, ואת הרוחות הקשות מן הים, את קללות השיכורים, ואת משובות הנערים ששחקו ודפקו את השפופרת שלו, הוא שסוף סוף קיבל את הכבוד וההדר המגיעים לו ואת הליטופים של ליסה הלוחשת למסרגות, נעקר, כאחרון הטלפונים הציבוריים ומושלך בלי כבוד למזבלה?
בפעם ההיא שהגעתי, וראיתי את ההעדר של המלך הסרוג, לא ידעתי את נפשי. 
בזק / עיריית תל אביב / גורם מוניציפלי שמחובר לשטח , לא יכולים היו לתת כבוד ליצירה? להשאיר את הצבעוניות ברחוב?למה עקרו את הטלפון הציבורי שהפך להיות פסל עירוני חי, ובעיקר מקסים במיוחד?
תשובה לכך עדיין לא התקבלה במשרדנו.

תיוג  @Atelier_mamali